מקרה שהגיעה אלינו מאזרחית שאכפת לה, נבדק ואומת על ידי חברי הקבוצה, הכסף יעבור בשלושה סבבים לספק הטיטולים: היום בבוקר בחזרה מהסעות לגן ובית הספר מנופפת לי אשה בכביש. היא בשנות ה60 שלה נתמכת במקל הליכה. מרימה את ידה ומסמנת לי לעצור. עצרתי לידה ופתחתי את החלון- -קחי אותי לקופת חולים כללית אני לא יכולה ללכת את המרחק הזה. -בבקשה, בואי תיכנסי. -באמת את לוקחת אותי? - ברור. איך שראיתי אותך מרימה יד אמרתי בלב שאני אקח אותך לאן שאת צריכה. -את באמת דומה למישהי חמודה שעבדה איתי פעם בערוצי זהב. פעם כשעוד היה לי כח... בבת אחת הטון שלה משתנה ומטון פיקודי היא עוברת לבכי....היא שוקעת לתוך הכתף שלה כאילו הכניסה לרכב מעבירה אותה ממצב השרדותי למקום יותר בטוח להתפרק בו... -אין לי אף אחד. כל מי שאני צריכה לא מגיע. הם רבו ביניהם ולא מדברים אחד עם השני ואני נשארתי לבד -מי, הילדים שלך? -הילדים שנתתי להם את העור מהבשר שלי שהיה לי והם לא פה עכשיו -איך את מסתדרת? -אני לא מסתדרת. אני חייבת טיטולים אבל אין לי מאיפה. העובדת הסוציאלית אומרת לי תוותרי על חצי מהקצבה שלך ויהיה לך טיטולים אבל אם אני אוותר איך אני אחיה. - אז מה את עושה? -לפעמים מישהו מת ותורמים לי טיטולים מהרווחה. אבל אני חייבת טיטולים. כל היום אני מנסה לכבס, תולה בבית מה שאפשר אבל זה לא מספיק לי כי (תיאור פלסטי שאני אחסוך מכם כרגע) - איך קוראים לך? - ....... ומה הטלפון? -...... -אני אפרסם לך -איפה תפרסמי ? ברווחה? -לא- אני אגיד לחברים שלי- מי שיש לו לתרום טיטולים ואני אביא לך אז הנה אני אומרת. אם מישהי מהמושבה שלי מעיזה לספר לי באור יום באמצע הכביש שהיא צריכה טיטולים כדי לא לאבד צלם אנוש- אז היא צריכה לקבל טיטולים. מי שרוצה לעזור מוזמן לכתוב פה או בפרטי ותבוא עליו הברכה.