מדובר במשפחה המונה: אם יחידנית – גרושה – בת 40, מפרנסת יחידה, + 4 ילדים בגילאים: 16, תאומות בנות 15 הנמצאות בפנימיות ובן בן 12. אבי-הילדים ריצה תקופת מאסר בעבודות שירות על רקע עבירות אלימות במשפחה. כיום מעורבת עו"ס לחוק סדרי-דין בנושא הסדרי-הקשר של האב עם הילדים. כיום פוגש רק חלק מהם. האם והילדים מתגוררים בשכירות פרטית ומסתייעים בתשלום חלקי ממשרד השיכון. מדובר באישה חרוצה, משתפת פעולה הנמצאת בתהליך שיקום באגף. הכנסות המשפחה – המשפחה מתקיימת מקצבת נכות של הבן, ממזונות – הגרוש אינו מעביר מזונות ישירים, ולכן היא מקבלת מזונות מהבטל"א. האם עובדת לסירוגין בעבודות נקיון, כיום בשל הרעה במצבה הבריאותי אינה עובדת. נעזרים בתשלום מוגדל מטעם שכ"ד ממשרד השיכון. האם הגישה בקשה לדיור ציבורי. אין לאם מקורות תמיכה קונקרטיים ורגשיים והיא בנתק ממשפחת מוצאה. המשפחה עוברת מגורים תכופות על רקע שכר דירה. הבן הקטן, נ', זקוק לביגוד מכל הסוגים , ולנו דרך הרווחה אין אפשרות לסייע לו. חוסר הביגוד מונע ממנו שילוב תקין גם בביה"ס. בשל כך, הנער מסרב ללכת לביה"ס בו לומד (שוחחתי עם היועצת של ביה"ס שאישרה דברי). אין בידי האם לרכוש לו הביגוד המבוקש. התרומה המבוקשת היא בסך 1465 ₪ לחנות "למה לא" בפתח תקווה (חנות הלבשה והנעלה) אני אדריך את המשפחה לתהליך קניה תקין ונבון.