הכרתי את ב' כשבת דודה שלה התקשרה ותיארה לי את הסיפור שלה. אחרי מאבק במחלה כשחשבו שכבר הבריאה!.. אחרי כל החגיגות חזרה ב' לבית חולים עם טיפולים מאוד קשים. היא תיארה את הכאב והייאוש והניתוק מהחבירות והמשפחה.. היא המשיכה ואמרה שהיא מאוד אוהבת צילום! היא השיגה לה קורס צילום על דיסק שתלמד בקצב שלה, ופנתה אלי כי שמעה שאני צלמת ועובדת עם חולי סרטן כי חשבה שדרך הצילום נוכל לפתוח אותה מחדש לחברה וכדי שאני יעזור לה להשיג לב' מצלמה יד שניה. מיד הצעתי את המצלמת גיבוי שלי!! שנמצאת כרגע אצל ב' והצעתי גם להעביר לה שיעורים פרטיים כדי לקדם אותה בתחום. אני רואה את הצילום בשבילה בשתי נקודות חשובות: האחד הוא שכרגע זה דבר שנותן לה הסחת דעת, ומימוש והיא מאוד נהנית ממנו והשני ובעייני חשוב אף יותר הוא תקווה! שהיא תוכל להיכנס לתחום שמאוד מבוקש במגזר שלה ובמילים פשוטות לתת לה עתיד