מדובר באם חד-הורית לשלושה ילדים, בינהם נער בין 12. האם עובדת בטיפול בקשישים גם כעת בתקופת הקורונה (מרוויחה כ-4000 ש"ח), וכן מקבלת 1000 ש"ח מזונות מאבי הילדים המתקיים מקצבת נכות וכמעט שאינו בקשר עמם. לצד זאת, היא משלמת דמי שכירות (3350 ש"ח לפני תשלום חשמל וארנונה, מקבלת 1170 ש"ח סיוע בשכר דירה ממשרד השיכון). מצבה הכלכלי של המשפחה קשה, עד כדי צורך בסיוע במזון. הנער בן ה-12 משולב במסגרת פנימייתית, מגיע הביתה לסופ"ש כל שבת שניה וכן בחגים. מביקור בית שערכתי בבית המשפחה, ניכר כי אין שום דבר לתעסוקה בבית. הנער מרבה לריב עם אחיותיו משיעמום ומצפיפות. בפרט כעת, בתקופת הקורונה, וההנחיות להישאר בבית. הנער שב לביתו ואינו יכול בעיתוי זה לחזור לפנימיה. בנוסף, אין למשפחה אפשרות לבצע משימות הקשורות ללימודים וכרוכות בשימוש במחשב. לאם, במצבה הכלכלי, אין אפשרות לקנות מחשב או להשתתף במימונו, והנער חוזר ומבקש להיות כמו כולם ולקבל מחשב שיאפשר לו לשחק במשחקים שנערים בגילו משחקים עם אחרים. היום מחשב טוב אינו מותרות, אלא צורך המאפשר גם להפיג בדידות ולחוש תחושת שייכות -בפרט למי שמרגיש שאינו שייך לקהילה ואינו שייך באופן מלא למשפחתו (כפועל יוצא משילובו בפנימיה). הנער עובר כברת דרך ואני פונה בבקשה לסייע ולשמח אותו. אציין כי יש למשפחה פתרון לעניין החיבור לאינטרנט.